ְְּּּ
בְּמָקוֹם מֵעֵבֶר לַזְּמַן
בִּזְמַן מֵעֵבֶר לַמָּקוֹם
פָּגַשְׁתִּי אוֹתְךָ שָׁם
אֲנִי לֹא בָּטוּחַ מָה רָאִיתִי
כִּי אֵין לְךָ צוּרָה
לֹא זוֹכֵר מַה שָּׁמַעְתִּי
מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה אֲפִלּוּ צְלִיל
(חוּץ מֵהַשִּׁירָה שֶׁנִּשְׁמָתִי שָׁרָה
תְּפִלָּה שַׁלְהֶבֶת אֵשׁ מֵהַסּוֹף לַהַתְחָלָה)
וְנִשְׁמָתִי הָיְתָה נִלְהֶבֶת בְּהַשְׁרָאָתְךָ
לִבִּי הִשְׁתּוֹקֵק לִהְיוֹת אֲפִלּוּ יוֹתֵר קָרוֹב
וְרָצִיתִי לָעוּף
מֵעֵבֶר לְכָל תְּחוּמִים
מֵעֵבֶר לַכֹּל
עַד שֶׁהַנֵּר נִשְׂרַף
וְנִבְלַע בַּתֹּהוּ
בִּזְמַן שֶׁמֵּעֵבֶר לַמָּקוֹם
בְּמָקוֹם שֶׁמֵּעֵבֶר לַזְּמַן
שָׁם פָּגַשְׁתִּי אוֹתְךָ